מכל מלמדיי השכלתי!

במעמד החתימה על ההסכם בקליניקה הסברנו כרגיל על המשך התהליך שמטרתו אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבל תוקף של פסק דין. במסגרת זאת, תיארנו את התהליך לפיו על אחד מבני הזוג לפנות למזכירות בית המשפט לענייני משפחה, לפתוח בקשה לזימון דיון לאישור ההסכם ולאחר מכן, עם ההסכם המאושר שקיבל תוקף של פסק דין להגיע לרבנות לטקס הגירושין וקבלת הגט.  

כשמיכל ועמי (שמות בדויים) שמעו את זה, מד הלחץ הרקיע שחקים. לשניהם היה חשוב למצות את התהליך כמה שיותר מהר ועם מינימום בירוקרטיה ותחנות בדרך. ואז, היה זה עמי ששאל בתום לב מדוע עליהם לפקוד את שתי התחנות – בית המשפט לענייני משפחה והרבנות? האם לא ניתן באותו מעמד, יחד עם קבלת הגט גם לאשר את ההסכם ברבנות?  

לקח לנו רגע לעכל את השאלה, היות שכשבזוגות חילוניים עסקינן אנחנו רגילות להמליץ על בית המשפט לענייני משפחה, שבד"כ תואם בערכיו הליברליים את הערכים של המשפחה. ניסינו לשקף לבני הזוג את היתרונות והחסרונות של כל מסלול ובסופו של דבר גמלה בליבם ההחלטה לגשת ישירות לרבנות.   

כששאלנו אותם איך הייתה החוויה הם ענו בזו הלשון: "הייתה חוויה מאד טובה". 

הבנו, שלפעמים אפילו אנחנו כמגשרות קצת מקובעות וכמה חשוב להיות קשוב.