טרנספורמציה בחדר הגישור - הכי מרגש שיש

כמה התרגשות וסיפוק מסבה לי הטרנספורמציה שעוברים המגושרים בחדר הגישור...

הם הגיעו אלינו מרוסקים וכואבים, נטולי יכולת לתקשר ביניהם, פשוט מפורקים. היתה זו האישה שיצרה את הקשר והביעה נכונות "לגמור עם זה אחת ולתמיד ואם אפשר, גם כמה שיותר מהר". הגבר מצדו הגיע, אבל עשה לה טובה. בנאום הפתיחה שנשא הוא הסביר באופן שלא משתמע לשתי פנים, שהוא אמנם כאן, אבל זה כנראה זמני. הוא פגוע, שבור, מרוסק ואם לא יבין שעומד לקבל את מה שאמור לקבל, על פי עצותיהם של חבריו הגרושים, הוא פשוט יקום וילך, אפילו ללא הסברים. האינטרס להתגרש, כך הסביר ואמר, איננו שלו אלא שלה. היא זו שבסופו של דבר פירקה את החבילה. וכן, אם אנחנו כבר שואלות, היא צריכה להיענש על כך.

בסבלנות אין קץ, עם המון הכלה ושימוש בלתי פוסק במסגור מחדש של המסרים עברנו כולנו לפחות לפרקים, לשיח של צרכים. זה לא שכל אחד מהם בתורו לא ניסה להחזיר אותנו לסיפורים מהעבר ולהאשמות נוקבות, אבל אין ספק שזה הלך ופחת וכבמטה קסם, הפגישות הפכו ליותר ממוקדות, תוך שהזוג צובר עוד ועוד הסכמות. ממצב שהגבר טען שבשל מצבו הנפשי הוא מוכן לחלוקת זמני שהות של יומיים בשבועיים אצלו ו-12 יום אצלה (כי היא זו שבישלה לעצמה את הדייסה)...הוא הסכים לקחת על עצמו יומיים נוספים, עם אופציה לשינוי לאחר שיתחזק נפשית. האישה מצידה למרות הכאב והעלבון מהיחס שלו אליה הסכימה לראות את צרכיו הרגשיים ולקבל את חוסר הסימטריה בחלוקת זמני השהות. עוד היא לקחה על עצמה להוות "הורה מרכז", תוך שהיא מבקשת תגמול כלכלי על כך והיא קיבלה כמעט ללא ויכוחים, כן, בזכות הטרנספורמציה שהגבר עבר. בפגישה שלאחר מכן הוא הציע מיוזמתו לקחת אחר צהריים נוסף, במסגרתו הוא ייקח את הילד הקטן לחוג, בהמשך לצורך של הילד, אותו זיהה.

אז מה בעצם היה לנו כאן? גישור טרנספורמטיבי, במסגרתו התפתחה מודעות של ההורים למשאבים העומדים לרשותם וכן לצרכים של הצד השני. בנוסף, ההורים נוכחו לגלות שיש להם יכולת להתעלות מעל הקשיים של עצמם ולפעול כשטובת הילדים לנגד עיניהם.

תהליכים בחדר הגישור